אין גירסה קלה
| בראשית היה לא כלום, רק חושך ודממה |
| מדבר האלהים בקע יפי האדמה |
| מעל הערוצים קורצו כוכבי יהלומים |
| בעשב החדש הופיעו יצורים אילמים |
| והאדם היה פרודה ברצף האינסוף |
| שאלוהים בחוכמתו שמר אותה לסוף. |
| פזמון: |
| התעצמנו מאז, התעצמנו מאז |
| וכבשנו כסא וגם נזר |
| התעצמנו מאז, לילדינו בלבד |
| רק להם לא היינו לעזר. |
| ההרים קיבלו צורה וכך העמקים |
| ונהרות פילסו דרכם בחריצת סכין |
| גלי גאות היו את לב הארץ מפלחים |
| קרני השמש השתברו אל בוהק משטחים |
| ושיר חיים פרץ כמו המנון וכמו מחול |
| טיפה של דם נפלה אי שם |
| הכתימה את החול. |
| פזמון |
| ונשרים דאו מעל הגן המבורך |
| טיפת הדם הפכה אדם כעץ חיים צמח |
| בגודל בדידותו צלעו חרגה מעצמותיו |
| עוצבה להיות לו לבת זוג |
| מושלמת בכל תו |
| ועץ הדעת, כך הודגש, אסור למאכל |
| בגן העדן הנחש לרגליהם זחל. |
| פזמון |
| עץ הדעת מוות בו, בו חייכם תלויים |
| איכלו איכלו לחש נחש, היו כאלהים |
| איכלו איכלו מפרי העץ |
| טירפו אותו עד תום |
| עד שתבינו מהו טעם כח ושלטון |
| אבד לנו אותו הגן, אשר איבדו שניהם |
| אבות קובעים את המחיר שמשלמים בניהם. |
| פזמון |
|
גלי עטרי נסיך החלומותיש לך שמשחזקה מהרוחדואט פרידהבין האש ובין המיםמה שאת אוהבתשמש אדומהנפאלאמצע ספטמברמקיץ אל חלום |
לא הוגדר רונה קינן - המעיין הזוהר עדן בן זקן - צועקת מושיק עפיה - ביום שאחרי אייל גולן - ים של טעויות ג'ירפות - חייב לשכב |
